רפלקציה על תהליך כתיבת הבלוג.

אחת המטלות שהוטלו עלנו במסגרת הלימודים, לפתוח בלוג אישי לימודי, שמטרתו לכתוב תובנות שרכשנו במהלך הלימודים. בעצם בכל שבוע התבקשנו לכתוב רשומה חדשה הקשורה לידע שרכשנו מעולם התקשוב. בהתחלה משימה זו הייתה קשה עבורי ואף גרמה לי למעט תסכול. אך משבוע לשבוע גילתי, כי כתיבת רשומה תורמת לי ואף מביאה אותי לגלות במהלך הכתיבה תובנות חדשות. מרשומה לרשומה גיליתי אף, כי רמת הכתיבה וההסתכלות שלי להבנת הקורסים בהם הנני לומדת השתפרה מאוד.  בכל תהליך של כתיבה רכשתי ידע נוסף מעבר לנלמד בקורס. הכתיבה כללה תובנות שרכשתי מהקורס וכמובן שחיפשתי ידע נוסף, אשר הביא לתוצאות טובות יותר.

כתיבת הבלוג עזרה לי לארגן את הידע שרכשתי בקורסים השונים ולעשות חשיבה רפלקטיבית, אשר עוזרו ויעזרו לי כמורה לחינוך מיוחד, אשר מעוניינת לשלב את התקשוב כחלק מתהליך הלמידה.

כמורת שילוב אני יודעת את הקושי הרב שבו מתמודדים התלמידים בתהליך רכישת הבנת השפה ועד כמה כתיבה הופכת עבורם כמשימה קשה ולעיתים לבלתי אפשרית. לכן אנסה לשלב את הבלוג כחלק מתהליך למידה, אשר יעזור לתלמידים לפתח את תהליך כתיבתם. 

טכנולוגיות סיוע.

כמורה לחינוך מיוחד הנני עובדת עם תלמידים בעלי לקויות למידה, אשר מתקשים הן מבחינה לימודית כגון- קריאה, כתיבה, חשבון ועוד והן מבחינה חברתית יצירת קשרים חברתיים, הבנת סיטואציות חברתיות ועוד. בשלוש שנים האחרונות אני עובדת כמורת שילוב- עם תלמידים בעלי לקויות למידה, אשר לומדים בכיתות רגילות.

תלמידים בעלי לקויות למידה צריכים להתמודד עם מיומנויות רבות במהלך החיים היום יומיים שלהם כגון- קריאה, כתיבה, האזנה, דיבור, הבעה וחשיבה. לתלמידים ללא לקויות מיומנויות אלו נשלפות באופן אוטומטי מה שלא קורה כלל לתלמידים בעלי לקויות למידה. בעשור האחרון ההתפתחות הטכנולוגית מספקת לאוכלוסיית לקויי הלמידה אמצעי סיוע, המאפשרת להם לפתח יכולות שמטרתם לעקוף את התפקודים שבהם ישנה הלקות כגון קריאה, כתיבה, הבעה ועוד.

  

  דוגמאות לטכנולוגיות אלו:

 גמבה- הוראה מתקנת בקריאה התכנית מתאימה לטווח רחב של גילים. בתכנית התלמידים רוכשים את יכולות הקריאה באופן שיטתי ומדורג באמצעות מגוון רחב של סוגי תרגילים ובעזרת אלפי מילים ומאות משפטים. ההרשמה לאתר היינה חינם, כל שצריך זה להירשם כדי ליהנות מכל היתרונות שהיא מציעה. מורים יכולים לבנות תפריט ייחודי לכל תלמיד ותלמידה.

הכל חדש- אתר לעולים חדשים המתאים גם ללקויי למידה. האתר מאפשר תרגול עצמי או תרגול בעזרת תיווך.

מרקם חמ"ע- אתר זה פותח על-ידי מטח והם מתבססים על עבודה עם תלמידים בכיתות ג'-ו' שהישגיהם נמוכים. מטרת התכנית למצוא דרכי הוראה שיקלו על תלמידים המתקשים בתוך עולם השיח הלימודי המתקיים בשפה העברית.

מילה היא רק התחלה-  פותח על-ידי חגית מורת שילוב, אשר מטרתה לעזור לילדים בעלי לקויות למידה וכך פיתחה אתר ובו סיפורים ופעילויות. בעזרתם ניתן לעבוד עם הילד ולקדמו בקריאה או בהכנה לקריאה.

 על הגובה- הוקם על ידי ממשל זמין ועמותת סנונית, כדי לחבר ולקשר בין הממשלה לבין אזרחיה הצעירים "על הגובה!" הוא מעין "מדינה זוטא", שדרכה נחשפים נושאים מגוונים הנוגעים לחיי הילדים במדינת ישראל דרך משחקים, פעילויות למידה אינטראקטיביות, ספרים דיגיטליים, מצגות ועוד. הילדים מוזמנים לשוטט בפורטל, להיכנס דרכו אל עולמות של משחק וחוויה ולרכוש מידע וכלים לחיים. קהל היעד של פורטל "על הגובה!" הוא ילדים ישראלים, דוברי עברית וערבית, בני 8–14. האתר פונה אל הילדים בשעות הפנאי בסביבתם הביתית, ומציע מידע גם למעגלים התומכים בילדים – הורים ומורים.

פורטל "על הגובה!" מיועד לשעות הפנאי, ולכן תפיסת הפיתוח המרכזית שלו מבוססת על למידה ממשחק.. משחקי "על הגובה!" מאפשרים לילדים להתנסות במצבי חיים אותנטיים, לפתח מיומנויות וכישורי חיים, לפתור בעיות ולרכוש ידע. המשחקים מלווים על ידי יחידות תוכן אינטראקטיביות, המציעות מידע משלים ומרחיבות ומעמיקות את הידע שנרכש במשחק.  

משתמשים בכסף- לומדה לתלמידי חינוך מיוחד שפותחה במימון משרד החינוך ובסיוע מטח. מטרת האתר להכין ילדים עם צרכים מיוחדים לשימוש עצמאי בכסף, ללמוד ולהבין כיצד משתמשים בכסף.

מטרת פיתוח סיוע טכנולוגיות אלו לאפשר לתלמידים עם לקויות למידה לעקוף על יכולות, אשר בהם הם מתקשים ולאפשר להם להגיע ליכולות טובות יותר בעזרת טכנולוגיות אלו, אשר כוללות בתוכן מדיה חדשנית המותאמת למאה ה-21 וכן משחקים עשירים ומגוונים שמעודדים הבנה ותרגול של ידע בדרך שונה ומאתגרת. בזכות הידע שרכשתי במסגרת לימודי בתחום התקשוב הנני משתמשת בטכנולוגיה מסייעת בעזרת אתרים אלו לשם תרגול, אימון ולימוד בדרך מאתגרת ומעניינת, כאשר מטרתה לעקוף ולעזור לתלמידים לקויי הלמידה.

המחשב הוא כלי מצוין עבור תלמידים  ובטח עבור תלמידים לקויי למידה, דרכו ניתן ליצור עולם ומלואו הן עבור התלמידים- מאפשר למידה אחרת והן עבור המורים- אשר יכולים ליצור מגוון פעילויות בדרך אחרת.

מחקר פעולה.

הגדרה: מחקר פעולה מאפשר אפוא לאנשי המעשה להשקיף על המציאות באופן שונה ולקחת חלק פעיל בעיצובה מחדש. מחקר פעולה נועד להבין מה עושים בני אדם אחרים במציאות מסוימת שהם חיים בה ולתת להבנות אלה משמעות מכלילה (לוי, ד. 2006).

מחקר פעולה בחינוך זו תכנית מעגלית, אשר מתקיימת בה הערכה- תצפית ראיון, תכנון- ניתוח נתונים, הסקת מסקנות. הוראה- ביצוע הוראה מעקב ותיעוד. כלי מאפשר למורה לאתר ולזהות ממדים קיימים וחסרים בהוראה-למידה. מחקר פעולה מאפשר לעקוב ולהעריך את ביצוע התכנית ותוצריה המצופים, כל אלו ניתן לעשות בעזרת תצפית תוך כדי עבודה וניתוח תוצרים. המורה מזהה בעיה כלשהי שעמה הוא אמור להתמודד, בשלב הראשון המורה מתעד את המצב בעזרת כלים מחקריים ומנתח את הנתונים שאסף. בשלב השני המורה מתכנן ומבצע שינוי, כאשר הוא מקפיד לתעד ולנתח. בתום ניתוח הנתונים המורה מבצע שלב שלישי- הגדרת הבעיה. מטרת המחקר לפי מיכל צלרמאייר היא לעזור למורה וכן לפתוח בפניו אפשרויות שונות של התמודדות עם הבעיה. מחקר פעולה מאפשר למורה ללמוד את  המתרחש בבית ספרו ולהחליט כיצד להפוך אותו למקום טוב יותר עבור התלמידים. כמו כן המחקר מעמיק ומרחיב את הבנת המורה החוקר את הבעיה המקצועית המעסיקה אותו. (צלרמאייר, מ. 2011)

בקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" בהנחיית הד"ר ליאת אייל התבקשנו לכתוב בעיה אשר מציפה אותנו בתחום המקצועי כמורות, שאלת מחקר ודרכי פעולה. כמורת שילוב בתחום השפה בבית הספר שבו הנני מלמדת הבנתי, כי הבעיה שעמה אני מתמודדת ומציפה אותי בכל יום היא צמצום הפער הלימודי בתחום השפה של תלמידי השילוב אשר אובחנו כלקויי למידה ועברו ועדת שילוב, שבה הוחלט שעות שילוב לתלמידים אלו. לרוב העזרה שניתנת היא בתחום בית הספר בלבד, בנוסף התגלו פערים במיפוי השכבתי בתחום השפה, במקרים רבים ההתקדמות איטית ולתלמיד יש קושי בהשלמת הפערים, מה שגורם לתסכול רב בקרב המורות לשילוב.  תלמידים אלו מקבלים כ-3 שעות שבועיות, כאשר הלמידה נעשית בדרך מגוונת ועשירה, תוך התייחסות לכל תלמיד והקשיים שלו. לצערי שעות אלו אינן מספיקות ומקשות על התלמיד לצמצם את הפער השפתי ביחס לבני כיתתו. שאלת המחקר בנושא שבחרתי לבדוק: "כיצד נפתור את בעיית הקושי בתחום השפה, כך ששלוש שעות שבועיות יהוו עבורם למידה משמעותית, תוך שילוב שיטות  חדשות בעולם התקשוב".

דרכי הפעולה: שימוש בעזרת תקשוב אשר, יכלול סרטונים ופעולות מתוקשבות, הכנת תכנית תח"י (תכנית חינוכית יחידנית), שיתוף מחנכת הכיתה ומורות מקצועיות בתחום השפה בבניית התוכנית והבאתה לכיתה, הבאת אסטרטגיות שנלמדו בשיעורי השילוב לידיי יישום, לכל המקצועות בתחום השפה.

לסיכום: ייחודו של מחקר פעולה:

מאפשר למורה תכנון מבוקר המותאם לצורכי הילד והמשאבים העומדים לרשותה.

מאפשר למורה לאתר את הסיבות לקשיים בלתי צפויים ולפערים שבין התכנון לפעולה ותוצריה.

הרחבת הידע של אנשי המקצוע בכל הקשור לעבודתם (שלסקי ואלפרט, 2007) 

שילוב סרטים בהוראה.

בקורס "הערכת טכנולוגית ידע" בהנחיית המרצה ד"ר ליאת אייל  דנו על שילוב סרטים בהוראה.

ד"ר ליאת אייל חשפה בפנינו חרוט ההתנסויות של Dale. ניתן לראות בחרוט שהוא מתרחב ככל שרמת ההתנסויות גבוהה יותר, כך הלמידה משמעותית יותר והתלמידים זוכרים את הנלמד. בשנת 1969 ערך Dale מחקר מהי תרומת הסרטים ללמידה. המחקר בדק קבוצת תלמידים, אשר התבקשו ללמוד נושא מסוים ולאחר שבועיים בחנו אותם. קבוצה ראשונה שלמדה רק באמצעות קריאה זכרה כ- 10% מהחומר הנלמד. קבוצה שנייה למדה באמצעות שמיעה זכרה כ- 20% מהחומר הנלמד. קבוצה שלישית למדה בעזרת תמונות זכרה כ- 30% מהחומר הנלמד וקבוצה רבעית למדה באמצעות סרטון זכרה כ- 50% מהחומר הנלמד. מכך ניתן להבין כי צפייה בסרטון לשם למידה- מועילה בהבנת הנושא הנלמד.

שימוש במולטימדיה בחינוך מספקת סביבה חינוכית אידאלית הממוקדת בתלמיד. הטכנולוגיה משמשת כמנוף לשינוי מהותי של פני החינוך והנה פתח להתנסויות חינוכיות מסוג חדש ולהתפתחות של דרכים חדשות של חשיבה ולמידה. המולטימדיה מאפשרים קישור החומר הנלמד למבני דעת קיימים תוך יצירת רשת קוגניטיבית מסתעפת וייצוג המידע באופן המקורב לאופנויות הייצוג השכלי של הלומד (סלומון, 2000).

אחת הדרכים להפוך שיעור למעניין, מסקרן ומאתגר, היא שימוש בסרטונים, אשר מהווים גירויי לפתיחה ולמהלכו של שיעור והופך אותו לשיעור אחר.

שילוב במדיה יכול לסייע בהפשטה, המחשה והפנמת הנלמד. לתלמידים רבים הצפייה בסרטונים גורמת להבנה והפנמה של הנושא הנלמד לאורך זמן ובעל משמעות רבה יותר מאשר למידה רגילה מול הלוח.

כמורים תפקידנו לתווך בין התלמידים לצפייה בסרט, כלומר הצפייה צריכה להיות תמיד מתווכת למשהו, שמתחבר למהלך שלם של לימוד ולא מנותק ממנו. התיווך מטרתו לסייע בהפנמה ולהעמקת האפקטיביות של הצפייה. לפני הצפייה נקדים בכמה מילים ונאפשר דיון וניתוח משותף של הדברים לאחר הצפייה. הבאת סרט לכיתה לשם למידה מחייב את המורה להיות חלק מהשיעור, אשר מזמן דיון ומסקנות. סרט אשר מובא לכיתה ללא דיון ומסקנות חסר כל חשיבות הן עבור השיעור בכיתה והן עבור תלמידי הכיתה. לכן חשוב לבחור סרט אשר יהווה חלק בלתי נפרד מהשיעור.

אסכם ואומר, כי הצפייה בסרטים כחלק מתהליכי ההוראה והלמידה הינה כלי. כלומר, היא יכולה לגוון את הלמידה ולסייע בהפנמת הנלמד ולכן חשוב לבחור בסרט אשר יהווה כחלק מהדיון במהלך השיעור ולא לאפשר צפייה בסרט ללא הקדמה וללא דיון ומסקנות בעקבותיו, אשר יהפכו את הסרט לחסר משמעות לשיעור עצמו. 

מקורות:

סלמון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. תל- אביב: זמורה ביתן. 

גלגולו של הקורס המקוון.

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחיית המרצה דר' חגית מישר- טל דנו על התפתחותם של הקורסים המקוונים שאנו מכירים היום. 

כבר ברשתה של התפתחות האינטרנט החלו לחשוב בתקופה זו רבות לגבי אופי של האינטרנט. האם הידע שיופץ בה יהיה מוצר סגור בתשלום או שסביבת האינטרנט תיצור קבוצה שיתופית, כאשר המוצר בה פתוח. ידע צריך לבנות אותו בצורה שיתופית. בעקבות דילמות אלו החלו במרוצות השנים לפתח פרויקטים של תוכנות פתוחות.

הקמת תנועת התוכנה החופשית בשנות ה-80:

נוסדה בשנת 1984 על-ידי קבוצה של מתכנתים בראשות ריצ'רד סטלמן. מטרת התנועה הייתה "לשחרר את עולם התוכנה", כלומר לתוכנה שיש עליה בעלים היכולים להחליט מי יקבל אותה ומה יעשו בה הינה דבר לא מוסרי. לכן הארגון אפשר תוכנה שאינה מגבילה את משתמשיה. כלומר הגנה על זכויות יוצרים אך חופשית לכלל הציבור. למשתמש התוכנה יש אפשרות להפיץ עותקים של התוכנה ללא תשלום, הדבר יחשב לגיטימי כל עוד נשמר עקרון בסיסי שלפיו משתמש בתוכנה, לא יכול, כאשר הוא מפיץ אותה, עליו להוסיף צמצומים או הגבלות ברישיון השימוש שימנעו מאנשים אחרים את החירויות הבסיסיות. גם אם שלמתה עותק מתוכנה חופשית, אתה ראשי לערוך בו שינויים ולהפיצו הלאה בחינם. תהליך יצירת מערכת ההפעלה התחיל בשנת 1984 תוך התבססות על מערכת הפעלה בשם unix – קוד פתוח. הרעיון הבסיסי שלה היה אפשרות גישה לקוד המקור של התוכנה ומתן אפשרות בידי המשתמש לערוך שינויים ושיפורים באותו קוד ואחר-כך להפיצו הלאה לציבור. תוכנת קוד פתוח משיגה משך חיים נצחי לתוכנה ולעדכוניה, בעוד שמשך החיים של תוכנה קניינית אינו משתף את הלקוח בקוד התוכנה.

קוד פתוח- 1998:

זהו התאריך שבו הוקם ארגון שנקרא open source שבו התקיימו כל הדיונים לתהליכים משפטיים. קיימת תפיסת עולם הטוענת, כי התוכנות שייכות להמונים ולכן כל הרוצה בכך יכול להיכנס לקוד ולערוך בו שינויים. בשונה מקוד סגור אשר מזוהה, על-פי רוב עם יצרני התוכנה.

Merlot – 2000:

זהו פרויקט של שיתוף תכנים בין מרצים מכל רחבי העולם. מאגר שיתופי שכל מרצה יכול להעלות חומרים ולהשתמש בחומרים של מרצה אחר. 

התקן- creative commons 2001:

ארגון שמטרתו להעניק אלטרנטיבה למבנה הקיים של זכויות יוצרים באופן שיאפשר ליוצרים לשתף את יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות ללא עלויות. 

MIT 2002:

להביא את האוניברסיטאות, אשר אחראיות על ידע רב. לקחת חלק בהפצת ידע פתוח לציבור הרחב. בעקבות כך הקימו פרויקטים, אשר מטרתם הפצת ידע.

Mit – הפרויקט הראשון שהוקם כפתוח לציבור הרחב ובו מצויים חומרי לימוד של מיטב המרצים באוניברסיטה במגוון מקצועות בחינם. הקורסים הראשונים שייצרו לא ניתן היה ללמוד מהם הרבה, הקורס לא יכול להחליף בשלב זה קורס באוניברסיטה עצמה. המטרה הייתה העשרה בלבד, כדי להגיע לאוכלוסיות חלשות שיש להן קושי ללמוד. הקורס נתן טעימה שמטרתה לשווק את עצמן הן מבחינת המרצים והן מבחינת המלל של הקורס עצמו.

OCW consortion 2005:

כ- 250 אוניברסיטאות, אשר מטרתם לקדם למידה פורמאלית ובלתי פורמאלית באמצעות שיתוף העולם ושימוש בחומרים חופשיים, פתוחים באיכות גבוהה. 

פאר 2007:

מאפשר גישה חופשית לספרי לימוד וחומרי הוראה שפותחו באוניברסיטה הפתוחה, במגוון קורסים ומגוון חומרי דעת. התכנים מיועדים לכל קוראי עברית בארץ ובעולם ויכולים ליהנות ממנו מרצים, סטודנטים, מורים, חוקרים, תלמידי תיכון וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו.

סיכום ביניים 2008:

נצפו בעיות בפרויקטים של התכנים הפתוחים, הייתה נגישות חלקית בלבד לחומרי הקורסים המלאים. הדבר הוביל אף לחוסר אינטראקציה בין הסטודנטים למרצים, ללא תרגול החומר ומשוב. הדבר הוביל לשימוש נמוך הן בקרב המרצים והן בקרב הסטודנטים.

Khan Academy 2010:

ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשעורים מוקלטים בנושאים מגוונים בכל זמן ובכל מקום בעולם.

Moocs 2012:

האוניברסיטאות למדו מטעויות ולכן החליטו לייצר אתרים שיאפשרו למידה לקהל הרחב בחינם או במחיר מאוד נמוך. כאשר המושג moocs  הוא לנבנות לא רק חומרים פתוחים, אלא קורסים שלמים פתוחים. ב- moocs יש תאריך פתיחה וסיום, צריך לבצע מטלות לאורך הקורס, אשר נבדקות על-ידי המרצה. קיימת אינטראקציה בין הסטודנטים לסטודנטים ובין הסטודנטים למרצה בעזרת פורום מתאים. מייסדת ה- moocs היא פרופסור דפנה קולר, אשר אחד ממטרותיה לאפשר למידה לכלל האוכלוסייה בארץ ובעולם ללא עלות כספית.

ה- moocs.

ה-MOOCs הוא התפתחות חדשה בתחום ההשכלה הגבוהה. אלו קורסים רבי-משתתפים, פתוחים וחינמיים, המציעים לציבור הרחב גישה למגוון קורסים של אוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם. כל שבוע אקדמי מכיל 2-4 הרצאות וידאו קצרות מלוות בשאלונים ממוחשבים המעניקים משוב מיידי ללומדים. הרצאות הוידיאו מפנות לספר לימוד מקוון שזמין לכל התלמידים ללא עלות. מטלות שבועיות ופרויקטים מסייעים לתלמידים להעמיק בחומרי הקורס. פורומים מגוונים מאפשרים מפגש ולמידה משותפת עם סטודנטים מרחבי העולם, תוך דיון בחומרי הקורס ובמטלות. הקורס ילווה במספר מפגשים שישודרו בשידור חי. בחינת סיום תאפשר לתלמידים להעריך את הישגיהם בקורס. הקורס נבנה כדי לאפשר לתלמידים להיות "מאזינים חופשיים" בקורס, תוך השקעה של כשעתיים ביום בצפייה בהרצאות והתמודדות עם השאלונים המקוונים, או להתעמק בחומרי הקורס. תלמידים שיסיימו את ה-MOOC יקבלו תעודת סיום שמשקפת את עבודתם בקורס.  
אוחזר http://mooc.openu.ac.il/intro_he.html

על פניו נראה ה- moocs  כאפשרות טובה עבור סטודנטים רבים בארץ ובעולם אשר רוצים ללמוד, אך מסיבות מסוימות אין באפשרותם לקחת חלק פעיל במוסדות אקדמיות לשם למידה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מספר מקומות, אשר מגביל כניסה לקורס למידה כלשהו.

יתרונות ה- moocs  מנקודת מבט של סטודנט:

·   אפיקי קריירה חדשים: הקורסים המוצעים הינם חינמיים, גמישים ונגישים מאוד- אין התחייבות למסלול אחיד, כדי לסיים את התואר בפרק זמן מוגדר מראש. לכן, בעקבות הידע הנרכש, בפני הסטודנטים נגלה עולם שלם של נתיבים ואפיקי קריירה חדשים.

·      מגוון רחב של קורסים:ה- moocs אינו מוגבל על ידי מגמותיו . מה שאומר שכל תלמיד יכול לקחת מגוון רחב של קורסים מחוץ למסגרת  שלהם כפי שהם רוצים.

·    הזדמנות: לתלמידים ברחבי עולם יש חלום להירשם לאוניברסיטה, אך בשל קשיים כלכליים, תחרות קשה ומספר מוגבל של מקומות, רק מספר מסוים יכול להתקבל לאוניברסיטאות. Moocs  מציע הזדמנות שווה לכולם להגשים את החלום שלהם.

·   שינוי יחס ללמידה Mooc :משנה את היחס של הסטודנטים ללמידה, הסטודנטים מבינים כי הערך החשוב ביותר בלמידה הוא  שיתוף - לשתף חומרים מבלי לחשוש.

·     הגדלת נגישות לידע ולמידה- סטודנטים באזורי זמן שונים, ממגוון מדינות בעולם יכולים לקחת חלק בלימודים אקדמיים. הלמידה יכולה להתבצע מהבית או מכל מקום אחר בו יש מחשב מחובר לאינטרנט. דבר זה מגדיל את הנגישות להשכלה גבוהה. הסטודנטים לומדים בדרך חווייתית של טובי המרצים, אשר מחויבים להגיש הרצאה טובה ומעניינת. מה שמאפשר עבורם למידה ברמה גבוהה וטובה. 

 אין מגבלה גיאוגרפית-  ·   סטודנטים הבוחרים תחום עניין מסוים, יכולים בעזרת ה- moocs ללמוד עם מומחים גדולים בתחום מצדו השני של העולם. 

f

חסרונות ה- moocs מנקודת מבט של סטודנט:

·   שיעור גבוה של נשירת סטודנטים: מחקרים הראו  שקיימת תופעה של נשירת סטודנטים, אשר  נרשמו ל moocs.

·   חוסר מוטיבציה רק 10%מסטודנטים מסוגלים להשלים את תהליך הלמידה דרך ה- moocs.  מי ששיטת הלמידה מרחוק אינה מתאימה לו, לא תהיה לו מוטיבציה לסיים את מה שהתחיל.    

·    חוסר אינטראקציה:  בלמידה מרחוק חסרה אינטראקציה אנושית אמיתת  התקשורת בין סטודנט למרצה, ובין סטודנט לסטודנט.

·     ירידת הערך של תארים אקדמיים: לימודים בקומפוס אוניברסיטה יישארו נחלתם של בעלי אמצעים ואילו סטודנטים שאין ביכולתם לממן לימודים כאלה ילמדו בעיקר בדרך של למידה מקוונת.

למרות חסרונות ה- moocs קיימים יתרונות רבים. ה- moocs מאפשר לאנשים רבים מהארץ ומהעולם לקחת חלק בלמידה ולהפוך לסטודנטים, אשר יש באפשרותם לסיים לימודים כמו כל סטודנט אחר. אומנם בדרך שונה וקצת אחרת המקובלת באוניברסיטאות, אך עדיין למידה מעניינת עם טובי המרצים מהארץ ומהעולם.