גלגולו של הקורס המקוון.

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחיית המרצה דר' חגית מישר- טל דנו על התפתחותם של הקורסים המקוונים שאנו מכירים היום. 

כבר ברשתה של התפתחות האינטרנט החלו לחשוב בתקופה זו רבות לגבי אופי של האינטרנט. האם הידע שיופץ בה יהיה מוצר סגור בתשלום או שסביבת האינטרנט תיצור קבוצה שיתופית, כאשר המוצר בה פתוח. ידע צריך לבנות אותו בצורה שיתופית. בעקבות דילמות אלו החלו במרוצות השנים לפתח פרויקטים של תוכנות פתוחות.

הקמת תנועת התוכנה החופשית בשנות ה-80:

נוסדה בשנת 1984 על-ידי קבוצה של מתכנתים בראשות ריצ'רד סטלמן. מטרת התנועה הייתה "לשחרר את עולם התוכנה", כלומר לתוכנה שיש עליה בעלים היכולים להחליט מי יקבל אותה ומה יעשו בה הינה דבר לא מוסרי. לכן הארגון אפשר תוכנה שאינה מגבילה את משתמשיה. כלומר הגנה על זכויות יוצרים אך חופשית לכלל הציבור. למשתמש התוכנה יש אפשרות להפיץ עותקים של התוכנה ללא תשלום, הדבר יחשב לגיטימי כל עוד נשמר עקרון בסיסי שלפיו משתמש בתוכנה, לא יכול, כאשר הוא מפיץ אותה, עליו להוסיף צמצומים או הגבלות ברישיון השימוש שימנעו מאנשים אחרים את החירויות הבסיסיות. גם אם שלמתה עותק מתוכנה חופשית, אתה ראשי לערוך בו שינויים ולהפיצו הלאה בחינם. תהליך יצירת מערכת ההפעלה התחיל בשנת 1984 תוך התבססות על מערכת הפעלה בשם unix – קוד פתוח. הרעיון הבסיסי שלה היה אפשרות גישה לקוד המקור של התוכנה ומתן אפשרות בידי המשתמש לערוך שינויים ושיפורים באותו קוד ואחר-כך להפיצו הלאה לציבור. תוכנת קוד פתוח משיגה משך חיים נצחי לתוכנה ולעדכוניה, בעוד שמשך החיים של תוכנה קניינית אינו משתף את הלקוח בקוד התוכנה.

קוד פתוח- 1998:

זהו התאריך שבו הוקם ארגון שנקרא open source שבו התקיימו כל הדיונים לתהליכים משפטיים. קיימת תפיסת עולם הטוענת, כי התוכנות שייכות להמונים ולכן כל הרוצה בכך יכול להיכנס לקוד ולערוך בו שינויים. בשונה מקוד סגור אשר מזוהה, על-פי רוב עם יצרני התוכנה.

Merlot – 2000:

זהו פרויקט של שיתוף תכנים בין מרצים מכל רחבי העולם. מאגר שיתופי שכל מרצה יכול להעלות חומרים ולהשתמש בחומרים של מרצה אחר. 

התקן- creative commons 2001:

ארגון שמטרתו להעניק אלטרנטיבה למבנה הקיים של זכויות יוצרים באופן שיאפשר ליוצרים לשתף את יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות ללא עלויות. 

MIT 2002:

להביא את האוניברסיטאות, אשר אחראיות על ידע רב. לקחת חלק בהפצת ידע פתוח לציבור הרחב. בעקבות כך הקימו פרויקטים, אשר מטרתם הפצת ידע.

Mit – הפרויקט הראשון שהוקם כפתוח לציבור הרחב ובו מצויים חומרי לימוד של מיטב המרצים באוניברסיטה במגוון מקצועות בחינם. הקורסים הראשונים שייצרו לא ניתן היה ללמוד מהם הרבה, הקורס לא יכול להחליף בשלב זה קורס באוניברסיטה עצמה. המטרה הייתה העשרה בלבד, כדי להגיע לאוכלוסיות חלשות שיש להן קושי ללמוד. הקורס נתן טעימה שמטרתה לשווק את עצמן הן מבחינת המרצים והן מבחינת המלל של הקורס עצמו.

OCW consortion 2005:

כ- 250 אוניברסיטאות, אשר מטרתם לקדם למידה פורמאלית ובלתי פורמאלית באמצעות שיתוף העולם ושימוש בחומרים חופשיים, פתוחים באיכות גבוהה. 

פאר 2007:

מאפשר גישה חופשית לספרי לימוד וחומרי הוראה שפותחו באוניברסיטה הפתוחה, במגוון קורסים ומגוון חומרי דעת. התכנים מיועדים לכל קוראי עברית בארץ ובעולם ויכולים ליהנות ממנו מרצים, סטודנטים, מורים, חוקרים, תלמידי תיכון וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו.

סיכום ביניים 2008:

נצפו בעיות בפרויקטים של התכנים הפתוחים, הייתה נגישות חלקית בלבד לחומרי הקורסים המלאים. הדבר הוביל אף לחוסר אינטראקציה בין הסטודנטים למרצים, ללא תרגול החומר ומשוב. הדבר הוביל לשימוש נמוך הן בקרב המרצים והן בקרב הסטודנטים.

Khan Academy 2010:

ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשעורים מוקלטים בנושאים מגוונים בכל זמן ובכל מקום בעולם.

Moocs 2012:

האוניברסיטאות למדו מטעויות ולכן החליטו לייצר אתרים שיאפשרו למידה לקהל הרחב בחינם או במחיר מאוד נמוך. כאשר המושג moocs  הוא לנבנות לא רק חומרים פתוחים, אלא קורסים שלמים פתוחים. ב- moocs יש תאריך פתיחה וסיום, צריך לבצע מטלות לאורך הקורס, אשר נבדקות על-ידי המרצה. קיימת אינטראקציה בין הסטודנטים לסטודנטים ובין הסטודנטים למרצה בעזרת פורום מתאים. מייסדת ה- moocs היא פרופסור דפנה קולר, אשר אחד ממטרותיה לאפשר למידה לכלל האוכלוסייה בארץ ובעולם ללא עלות כספית.