שילוב סרטים בהוראה.

בקורס "הערכת טכנולוגית ידע" בהנחיית המרצה ד"ר ליאת אייל  דנו על שילוב סרטים בהוראה.

ד"ר ליאת אייל חשפה בפנינו חרוט ההתנסויות של Dale. ניתן לראות בחרוט שהוא מתרחב ככל שרמת ההתנסויות גבוהה יותר, כך הלמידה משמעותית יותר והתלמידים זוכרים את הנלמד. בשנת 1969 ערך Dale מחקר מהי תרומת הסרטים ללמידה. המחקר בדק קבוצת תלמידים, אשר התבקשו ללמוד נושא מסוים ולאחר שבועיים בחנו אותם. קבוצה ראשונה שלמדה רק באמצעות קריאה זכרה כ- 10% מהחומר הנלמד. קבוצה שנייה למדה באמצעות שמיעה זכרה כ- 20% מהחומר הנלמד. קבוצה שלישית למדה בעזרת תמונות זכרה כ- 30% מהחומר הנלמד וקבוצה רבעית למדה באמצעות סרטון זכרה כ- 50% מהחומר הנלמד. מכך ניתן להבין כי צפייה בסרטון לשם למידה- מועילה בהבנת הנושא הנלמד.

שימוש במולטימדיה בחינוך מספקת סביבה חינוכית אידאלית הממוקדת בתלמיד. הטכנולוגיה משמשת כמנוף לשינוי מהותי של פני החינוך והנה פתח להתנסויות חינוכיות מסוג חדש ולהתפתחות של דרכים חדשות של חשיבה ולמידה. המולטימדיה מאפשרים קישור החומר הנלמד למבני דעת קיימים תוך יצירת רשת קוגניטיבית מסתעפת וייצוג המידע באופן המקורב לאופנויות הייצוג השכלי של הלומד (סלומון, 2000).

אחת הדרכים להפוך שיעור למעניין, מסקרן ומאתגר, היא שימוש בסרטונים, אשר מהווים גירויי לפתיחה ולמהלכו של שיעור והופך אותו לשיעור אחר.

שילוב במדיה יכול לסייע בהפשטה, המחשה והפנמת הנלמד. לתלמידים רבים הצפייה בסרטונים גורמת להבנה והפנמה של הנושא הנלמד לאורך זמן ובעל משמעות רבה יותר מאשר למידה רגילה מול הלוח.

כמורים תפקידנו לתווך בין התלמידים לצפייה בסרט, כלומר הצפייה צריכה להיות תמיד מתווכת למשהו, שמתחבר למהלך שלם של לימוד ולא מנותק ממנו. התיווך מטרתו לסייע בהפנמה ולהעמקת האפקטיביות של הצפייה. לפני הצפייה נקדים בכמה מילים ונאפשר דיון וניתוח משותף של הדברים לאחר הצפייה. הבאת סרט לכיתה לשם למידה מחייב את המורה להיות חלק מהשיעור, אשר מזמן דיון ומסקנות. סרט אשר מובא לכיתה ללא דיון ומסקנות חסר כל חשיבות הן עבור השיעור בכיתה והן עבור תלמידי הכיתה. לכן חשוב לבחור סרט אשר יהווה חלק בלתי נפרד מהשיעור.

אסכם ואומר, כי הצפייה בסרטים כחלק מתהליכי ההוראה והלמידה הינה כלי. כלומר, היא יכולה לגוון את הלמידה ולסייע בהפנמת הנלמד ולכן חשוב לבחור בסרט אשר יהווה כחלק מהדיון במהלך השיעור ולא לאפשר צפייה בסרט ללא הקדמה וללא דיון ומסקנות בעקבותיו, אשר יהפכו את הסרט לחסר משמעות לשיעור עצמו. 

מקורות:

סלמון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. תל- אביב: זמורה ביתן. 

גלגולו של הקורס המקוון.

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחיית המרצה דר' חגית מישר- טל דנו על התפתחותם של הקורסים המקוונים שאנו מכירים היום. 

כבר ברשתה של התפתחות האינטרנט החלו לחשוב בתקופה זו רבות לגבי אופי של האינטרנט. האם הידע שיופץ בה יהיה מוצר סגור בתשלום או שסביבת האינטרנט תיצור קבוצה שיתופית, כאשר המוצר בה פתוח. ידע צריך לבנות אותו בצורה שיתופית. בעקבות דילמות אלו החלו במרוצות השנים לפתח פרויקטים של תוכנות פתוחות.

הקמת תנועת התוכנה החופשית בשנות ה-80:

נוסדה בשנת 1984 על-ידי קבוצה של מתכנתים בראשות ריצ'רד סטלמן. מטרת התנועה הייתה "לשחרר את עולם התוכנה", כלומר לתוכנה שיש עליה בעלים היכולים להחליט מי יקבל אותה ומה יעשו בה הינה דבר לא מוסרי. לכן הארגון אפשר תוכנה שאינה מגבילה את משתמשיה. כלומר הגנה על זכויות יוצרים אך חופשית לכלל הציבור. למשתמש התוכנה יש אפשרות להפיץ עותקים של התוכנה ללא תשלום, הדבר יחשב לגיטימי כל עוד נשמר עקרון בסיסי שלפיו משתמש בתוכנה, לא יכול, כאשר הוא מפיץ אותה, עליו להוסיף צמצומים או הגבלות ברישיון השימוש שימנעו מאנשים אחרים את החירויות הבסיסיות. גם אם שלמתה עותק מתוכנה חופשית, אתה ראשי לערוך בו שינויים ולהפיצו הלאה בחינם. תהליך יצירת מערכת ההפעלה התחיל בשנת 1984 תוך התבססות על מערכת הפעלה בשם unix – קוד פתוח. הרעיון הבסיסי שלה היה אפשרות גישה לקוד המקור של התוכנה ומתן אפשרות בידי המשתמש לערוך שינויים ושיפורים באותו קוד ואחר-כך להפיצו הלאה לציבור. תוכנת קוד פתוח משיגה משך חיים נצחי לתוכנה ולעדכוניה, בעוד שמשך החיים של תוכנה קניינית אינו משתף את הלקוח בקוד התוכנה.

קוד פתוח- 1998:

זהו התאריך שבו הוקם ארגון שנקרא open source שבו התקיימו כל הדיונים לתהליכים משפטיים. קיימת תפיסת עולם הטוענת, כי התוכנות שייכות להמונים ולכן כל הרוצה בכך יכול להיכנס לקוד ולערוך בו שינויים. בשונה מקוד סגור אשר מזוהה, על-פי רוב עם יצרני התוכנה.

Merlot – 2000:

זהו פרויקט של שיתוף תכנים בין מרצים מכל רחבי העולם. מאגר שיתופי שכל מרצה יכול להעלות חומרים ולהשתמש בחומרים של מרצה אחר. 

התקן- creative commons 2001:

ארגון שמטרתו להעניק אלטרנטיבה למבנה הקיים של זכויות יוצרים באופן שיאפשר ליוצרים לשתף את יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות ללא עלויות. 

MIT 2002:

להביא את האוניברסיטאות, אשר אחראיות על ידע רב. לקחת חלק בהפצת ידע פתוח לציבור הרחב. בעקבות כך הקימו פרויקטים, אשר מטרתם הפצת ידע.

Mit – הפרויקט הראשון שהוקם כפתוח לציבור הרחב ובו מצויים חומרי לימוד של מיטב המרצים באוניברסיטה במגוון מקצועות בחינם. הקורסים הראשונים שייצרו לא ניתן היה ללמוד מהם הרבה, הקורס לא יכול להחליף בשלב זה קורס באוניברסיטה עצמה. המטרה הייתה העשרה בלבד, כדי להגיע לאוכלוסיות חלשות שיש להן קושי ללמוד. הקורס נתן טעימה שמטרתה לשווק את עצמן הן מבחינת המרצים והן מבחינת המלל של הקורס עצמו.

OCW consortion 2005:

כ- 250 אוניברסיטאות, אשר מטרתם לקדם למידה פורמאלית ובלתי פורמאלית באמצעות שיתוף העולם ושימוש בחומרים חופשיים, פתוחים באיכות גבוהה. 

פאר 2007:

מאפשר גישה חופשית לספרי לימוד וחומרי הוראה שפותחו באוניברסיטה הפתוחה, במגוון קורסים ומגוון חומרי דעת. התכנים מיועדים לכל קוראי עברית בארץ ובעולם ויכולים ליהנות ממנו מרצים, סטודנטים, מורים, חוקרים, תלמידי תיכון וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו.

סיכום ביניים 2008:

נצפו בעיות בפרויקטים של התכנים הפתוחים, הייתה נגישות חלקית בלבד לחומרי הקורסים המלאים. הדבר הוביל אף לחוסר אינטראקציה בין הסטודנטים למרצים, ללא תרגול החומר ומשוב. הדבר הוביל לשימוש נמוך הן בקרב המרצים והן בקרב הסטודנטים.

Khan Academy 2010:

ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשעורים מוקלטים בנושאים מגוונים בכל זמן ובכל מקום בעולם.

Moocs 2012:

האוניברסיטאות למדו מטעויות ולכן החליטו לייצר אתרים שיאפשרו למידה לקהל הרחב בחינם או במחיר מאוד נמוך. כאשר המושג moocs  הוא לנבנות לא רק חומרים פתוחים, אלא קורסים שלמים פתוחים. ב- moocs יש תאריך פתיחה וסיום, צריך לבצע מטלות לאורך הקורס, אשר נבדקות על-ידי המרצה. קיימת אינטראקציה בין הסטודנטים לסטודנטים ובין הסטודנטים למרצה בעזרת פורום מתאים. מייסדת ה- moocs היא פרופסור דפנה קולר, אשר אחד ממטרותיה לאפשר למידה לכלל האוכלוסייה בארץ ובעולם ללא עלות כספית.

ה- moocs.

ה-MOOCs הוא התפתחות חדשה בתחום ההשכלה הגבוהה. אלו קורסים רבי-משתתפים, פתוחים וחינמיים, המציעים לציבור הרחב גישה למגוון קורסים של אוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם. כל שבוע אקדמי מכיל 2-4 הרצאות וידאו קצרות מלוות בשאלונים ממוחשבים המעניקים משוב מיידי ללומדים. הרצאות הוידיאו מפנות לספר לימוד מקוון שזמין לכל התלמידים ללא עלות. מטלות שבועיות ופרויקטים מסייעים לתלמידים להעמיק בחומרי הקורס. פורומים מגוונים מאפשרים מפגש ולמידה משותפת עם סטודנטים מרחבי העולם, תוך דיון בחומרי הקורס ובמטלות. הקורס ילווה במספר מפגשים שישודרו בשידור חי. בחינת סיום תאפשר לתלמידים להעריך את הישגיהם בקורס. הקורס נבנה כדי לאפשר לתלמידים להיות "מאזינים חופשיים" בקורס, תוך השקעה של כשעתיים ביום בצפייה בהרצאות והתמודדות עם השאלונים המקוונים, או להתעמק בחומרי הקורס. תלמידים שיסיימו את ה-MOOC יקבלו תעודת סיום שמשקפת את עבודתם בקורס.  
אוחזר http://mooc.openu.ac.il/intro_he.html

על פניו נראה ה- moocs  כאפשרות טובה עבור סטודנטים רבים בארץ ובעולם אשר רוצים ללמוד, אך מסיבות מסוימות אין באפשרותם לקחת חלק פעיל במוסדות אקדמיות לשם למידה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מספר מקומות, אשר מגביל כניסה לקורס למידה כלשהו.

יתרונות ה- moocs  מנקודת מבט של סטודנט:

·   אפיקי קריירה חדשים: הקורסים המוצעים הינם חינמיים, גמישים ונגישים מאוד- אין התחייבות למסלול אחיד, כדי לסיים את התואר בפרק זמן מוגדר מראש. לכן, בעקבות הידע הנרכש, בפני הסטודנטים נגלה עולם שלם של נתיבים ואפיקי קריירה חדשים.

·      מגוון רחב של קורסים:ה- moocs אינו מוגבל על ידי מגמותיו . מה שאומר שכל תלמיד יכול לקחת מגוון רחב של קורסים מחוץ למסגרת  שלהם כפי שהם רוצים.

·    הזדמנות: לתלמידים ברחבי עולם יש חלום להירשם לאוניברסיטה, אך בשל קשיים כלכליים, תחרות קשה ומספר מוגבל של מקומות, רק מספר מסוים יכול להתקבל לאוניברסיטאות. Moocs  מציע הזדמנות שווה לכולם להגשים את החלום שלהם.

·   שינוי יחס ללמידה Mooc :משנה את היחס של הסטודנטים ללמידה, הסטודנטים מבינים כי הערך החשוב ביותר בלמידה הוא  שיתוף - לשתף חומרים מבלי לחשוש.

·     הגדלת נגישות לידע ולמידה- סטודנטים באזורי זמן שונים, ממגוון מדינות בעולם יכולים לקחת חלק בלימודים אקדמיים. הלמידה יכולה להתבצע מהבית או מכל מקום אחר בו יש מחשב מחובר לאינטרנט. דבר זה מגדיל את הנגישות להשכלה גבוהה. הסטודנטים לומדים בדרך חווייתית של טובי המרצים, אשר מחויבים להגיש הרצאה טובה ומעניינת. מה שמאפשר עבורם למידה ברמה גבוהה וטובה. 

 אין מגבלה גיאוגרפית-  ·   סטודנטים הבוחרים תחום עניין מסוים, יכולים בעזרת ה- moocs ללמוד עם מומחים גדולים בתחום מצדו השני של העולם. 

f

חסרונות ה- moocs מנקודת מבט של סטודנט:

·   שיעור גבוה של נשירת סטודנטים: מחקרים הראו  שקיימת תופעה של נשירת סטודנטים, אשר  נרשמו ל moocs.

·   חוסר מוטיבציה רק 10%מסטודנטים מסוגלים להשלים את תהליך הלמידה דרך ה- moocs.  מי ששיטת הלמידה מרחוק אינה מתאימה לו, לא תהיה לו מוטיבציה לסיים את מה שהתחיל.    

·    חוסר אינטראקציה:  בלמידה מרחוק חסרה אינטראקציה אנושית אמיתת  התקשורת בין סטודנט למרצה, ובין סטודנט לסטודנט.

·     ירידת הערך של תארים אקדמיים: לימודים בקומפוס אוניברסיטה יישארו נחלתם של בעלי אמצעים ואילו סטודנטים שאין ביכולתם לממן לימודים כאלה ילמדו בעיקר בדרך של למידה מקוונת.

למרות חסרונות ה- moocs קיימים יתרונות רבים. ה- moocs מאפשר לאנשים רבים מהארץ ומהעולם לקחת חלק בלמידה ולהפוך לסטודנטים, אשר יש באפשרותם לסיים לימודים כמו כל סטודנט אחר. אומנם בדרך שונה וקצת אחרת המקובלת באוניברסיטאות, אך עדיין למידה מעניינת עם טובי המרצים מהארץ ומהעולם.

פער דיגיטלי המשך

שימוש יומיומי ברשתות חברתיות בקרב ילדים ובני נוער.

בפוסט זה אמשיך להעריך את הפער הדיגיטלי שנוצרו באוכלוסיות השונות בישראל. כאשר הדגש השוואה בין ילדים לבני נוער באוכלוסיות השונות בישראל.

במאמר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012" דר' יובל דרור וסער גרשון מצוין, כי הפער הדיגיטלי נוצר מכמה סיבות: מחסור באמצעים כלכליים: חוסר יכולת לממן את הנדרש להתחברות, אי מודעות: חוסר הכרה בחשיבותה של ההתחברות לאינטרנט, בעיית שפה: מחסום בשפה האנגלית שהיא השפה העיקרית ברשת, תרבות: התנגדות לשימוש בטכנולוגיה וערכים שהיא מייצגת.

במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחיית המרצה דר' חגית מישר-טל הצגנו לימור מור ואני השוואה בין ילדים לבני נוער באוכלוסיות השונות בישראל- חילונים, דתיים, מסורתיים דתיים, מסורתיים שאינם דתיים מיתוך המאמר של יובל דרור וסער גרשון, כאשר הדגש היה שימוש יומיומי ברשתות חברתיות. ניתן לראות בהשוואה זו, כי השימוש היומיומי ברשתות חברתיות בקרב בני נוער גבוה יותר אצל חילונים, מסורתיים שאינם דתיים ודתיים, אך השימוש היומיומי ברשתות חברתיות בקרב ילדים מסורתיים דתיים גבוה יותר מהשימוש אצל בני נוער מאותה אוכלוסייה. בחרנו להציג דפוסי פעילות ברשתות חברתיות של ילדים ובני נוער בקרב קבוצות שונות בפסיפס האנושי במדינת ישראל מתוך עניין וסקרנות הנוגעים לתחום עבודתנו כמורות בחינוך הממלכתי יסודי. אוחזר מתוך http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf

בהשוואה זו ניתן לראות גם, כי הפערים אינם גדולים בין ילדים ובני נוער מקבוצות שונות משום החשיפה הבלתי נמנעת למדיה הדיגיטלית. ייתכן והדבר נובע גם מהעובדה שבקבוצה הדתית אין טכנולוגיה אחרת מלבד המחשב והנגישות לגלישה במחשב רבה יותר.

הצגת השוואה של שימוש יומיומי ברשתות חברתיות בקרב בני נוער וילדים בעזרת אינפוגרם: http://infogr.am/-----------793101

כיצד בעצם ניתן לצמצם את הפער הדיגיטלי שבכל זאת נוצר באוכלוסיות השונות בישראל: מחשב לכל ילד- פרויקט מחשב לכל ילד הוקם בשנת 1996 על-ידי אנשי עסקים בארץ וקיבל את חסותה של ממשלת ישראל. מטרת הפרויקט לסגור פערים בחינוך בין ילדי השכבות החלשות לבין ילדי שכבות המבוססות. 

להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית: מיזם של ממשלת ישראל שהחל בשנת 2001, המטרה צמצום פערים דיגיטליים. המיזם מתמקד בהטמעת טכנולוגיות בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות, בדגש על ילדים ונוער.

ניידע: פרויקט לצמצום הפער הדיגיטלית במגזר הבדואי בנגב: אחד המגזרים הבולטים בו מורגש הפער הדיגיטלי הוא אוכלוסיית הבדואים בנגב. אחד הבעיות היא חוסר בתשתיות בישובים המקשים על שימוש במחשבים בכלל וגישה לאינטרנט בפרט.