הפער הדיגיטלי.

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחיית המרצה דר' חגית מישר- טל דנו על פער דיגיטלי- שזהו מושג המתייחס מההשלכות החברתיות שנוצרה כתוצאה מפער בין אוכלוסיות בעלות גישה לטכנולוגיה דיגיטלית לבין אוכלוסייה שאין לה גישה לטכנולוגיה הדיגיטלית. מרגע שהאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו אנו משתמשים בו ונהנים מהיתרון שבו. אפשר להעביר ולקבל מידע אינסופיים. ככל שהשימוש באינטרנט נהפך לחלק בלתי נפרד מחיינו ישנה האצה של מהירות בהתפתחות בכל התחומים. כך נוצר הפער הדיגיטלי בין אילו החשופים ומשתמשים בטכנולוגיות המידע לבין אלו שלא.

הסיבות אשר יכולות להוביל לפער הדיגיטלי נגרם מכמה סיבות עיקריות: מחסור בתשתית הנדרשת להתחברות לטכנולוגיה הדיגיטלית, חוסר יכולות לממן את הנדרש לשם התחברות, חוסר הכרה בחשיבות של התחברות לאינטרנט, מחסום בשפה האנגלית שזוהי בעצם השפה המרכזית, התנגדות לשימוש בטכנולוגיה הדיגיטלי בחברות השונות כגון- חרדים ועוד.

לפי המאמר של דר' דרור, י. גרשון, ס (2012) - בסקר שנעשה בשנת 2012 בין 1200 נשאלים בקבוצות שונות בישראל: ילדים בגילאים 12-14, 15-17, חרדים, עולים חדשים וערבים.  נבדקו שתי מטרות עיקריות: מטרה ראשונה: לבדוק את אפיון הרגלי ייצור ושיתוף-  כלומר, עד כמה הגולשים הישראלים משתמשים פעילים לא רק צופים סבילים. עד כמה הם משתמשים בכתיבת בלוגים, שיתוף תמונות, צפייה והעלאת סרטונים. המטרה השנייה: לבדוק עד כמה הישראלים הם חלק מהאינטרנט בינלאומי ועד כמה הם מעדיפים להיכנס לאתרים, אשר מדברים בשפתם.

חלק ממצאי המחקר:

          §          הפער הדיגיטלי בין חילונים לדתיים גילו החוקרים, כי 7.5% מהיהודים חילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת 58% מהחרדים שאינם מחוברים לרשת האינטרנט.

          §          70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט.

          §          למעלה ממחצית הגולשים לוקחים חלק פעיל באחת מרשתות החברתיות.

          §          הגולשים בישראל נוטים להיצמד לשפת האם שלהם.

          §  למעלה ממחצית מהגולשים בישראל לוקחים חלק פעיל באחת מהרשתות החברתיות לפחות פעם בשבוע . 73% מהגולשים בגילאי 15-17 משתמשים בשירותים החברתיים מידי יום.

          §   81% אחוזים מהגולשים בגילאי 12-14 מסבירים כי משתמשים ברשתות כדי לשמור על קשר עם חברים.

          §    הנתון המשמעותי ביותר מופיע בנושא צפייה ושיתוף של סרטוני וידאו – כ-74.3% מגולשים האינטרנט בישראל נוהגים לצפות בסרטונים באינטרנט בתדירות כלשהי ולמרבה ההפתעה, כמעט 81% מהציבור החרדי צופה בסרטונים באינטרנט, לעומת 73% מהציבור החילוני.

לפי מחקר זה נראה, כי נוצר פער דיגיטלי באוכלוסיות, אשר פחות חשופות לעולם הדיגיטלי כמו בקרב אוכלוסיית הדתיים. חוסר חשיפה יכול לגרום להאטה בהתפתחות בתחומים שונים. האוכלוסיות, אשר העולם הדיגיטלי הוא חלק מחייהם מגבירות את קצב התקדמותם בתחומים שונים וזאת אפשר לראות באוכלוסיית הילדים מגיל 12 ומעלה. חשוב לנו כמורים והורים להיות חשופים לעולם הדיגיטלי ולקחת אותו כחלק בלתי נפרד מחיינו.

מדיניות תקשוב החינוך של ישראל.

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה"  בהנחיית המרצה דר' חגית מישר-טל דנו על מדיניות תקשוב החינוך של ישראל. מדניות זו שמה דגש על תכניות תקשוב שיושמו בעבר לתכניות תקשוב עכשוויות ואף עתידיות. כבר בשנות ה-60 החלה ישראל לנסות ולשלב את הטכנולוגיה בחינוך. משנת 1982 פורסמו מספר תכניות טכנולוגיות, אשר מטרתן לשלבן בחינוך. במהלך השנים הוצאו לפועל מספר תכניות מהיבטים שונים. ברשומה זו אשים דגש על גישות בהטמעה דרך המאמרים שסקרו את תכניות התקשוב בישראל – צביה אלגלי, יורם קלמן (2011) וזמרה פלד,אלעד פלד (1999)

סקירת התוכניות שפורסמו והדגשים: לפי גישות בהטמעה.

בשנת 1977:הקמת מט"ח.

מט"ח- הפעלת מערכות לתרגול בהוראת המתמטיקה ולשון בנתיבות שבנגב. מערכת תוא"ם- בנויה מלימוד הדרגתי מהקל לקשה. כל תלמיד מתרגל על-פי רמתו האישית. המערכת יכולה לאבחן את רמתו של הילד וכך מאפשרת למורה להתאים לכל תלמיד חומר אישי לפי רמתו. המערכת בעצם היא מערכת אובייקטיבית, אשר מאבחנת כל ילד בדיוק לפי רמתו, מבלי שהמורה יוכל להשפיע על תוצאותיו. פלד, ז ופלד, א (1999). 

בשנת 1982:תכנית פעולה בתחום המחשבים.

מונתה וועדה במשרד החינוך המחליטה על  שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות, והמליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב. כגון: הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי במחקר והערכה. במסגרת זו פותחו תכניות שונות בחינוך היסודי והעל יסודי כגון: הכרת תכונות המחשב והאפשרויות שהוא מזמן, הכרת שפת תכנות, חשיבה אלגוריתמית ומשמעויות תרבותיות. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 1983:פעולות הכנה.

בוצעו ארבע פעולות:1. הוקמה מחלקה לתוכנית הלימוד ממוחשבות (תל"מ) שתפקידה פיתוח לומדות.2. הוקם צוות למתן הנחיה וייעוץ למנהלי בית ספר ולמורים בשאלות הקשורות ביישומי מחשב. 3.הוקמה וועדה לאישור תכניות ההצטיידות של בתי הספר.4.שולבו לימודי הכרת המחשב בתוכנית הלימודים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 1984:ועדת ההיגוי לתקשוב.

"תכנית לאומית לפיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים". היא שמה דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת החינוך להוראה בעזרת מחשבים. תחומים נוספים שהוועדה ציינה קשורים לקידום מעמדו של המורה, שיפור התקשורת בין מורים, עידוד הפעילות היצירתית של מורים. המרכז לטכנולוגיה חינוכית מט"ח פיתח מערכות ממוחשבות של תרגול ואבחון, שטופלו בעיקר במיומנויות הבסיס. הוקם פרויקט נוסף בשם מחי"ש , אשר ביקש לפתח באמצעות המחשב סביבה לימודית אחרת וחולל שינויים מהותיים בכל המערכות הפועלות בבתי הספר. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 1985:פרויקט מחי"ש

הפרויקט החל להתבצע כאשר להפעלת המחשבים בבתי הספר שלוש מטרות: לחולל בבתי הספר "תרבות מחשב". לחולל שינויים וחידושים בלמידה ובהוראה תוך שימוש בסביבות ממוחשבות כמנוף לשינויים אלה. תכנית שילוב המחשב בלימודים מומשה תחילה ניתנה עדיפות לחטיבות הביניים. לפי התכנית נקבע שקיומו של מערך הדרכה והנחיה הוא תנאי הכרחי להצלחה בהקניית מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות ובהפעלה מושכלת של תוכנות לימודיות במערך הלימודים הסדיר. פלד, ז ופלד, א (1999)

בשנת 1986:תקשורת ומחשבים במערכת החינוך.

תכנית זו הגדירה את המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות  השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה, מציינת סיכונים ומגבלות של הטכנולוגיות: "המחשב אינו עתיד לפתור את הבעיות המעיקות על מערכת החינוך ועל בית הספר היום; הוא לא יוכל להביא פתרון לבעיות האינטגרציה והאי- שוויון בין תלמידים ובין בתי-ספר; והוא לא יפתור בעיות הנובעות ממורים לא מתאימים וממחסור במורים טובים ומקצועיים. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 1990:הכנסת המחשב לתוכנית הלימודים.

הוקמה וועדה לחינוך מדעי וטכנולוגיה שתפקידה של הועדה היה לבחון את מצב מערכת החינוך בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה. נקבע, כי יש לשלב את המחשב בתהליך הלמידה באמצעות מערכי תקשורת, בסיסי נתונים, מאגרי מידע ותוכנות מסוגים שונים. התחיל תהליך של מעבר הלמידה בכל המקצועות בחטיבות הביניים דרך מחשוב. הוגבר השימוש במחשבים  בתהליכי למידה בחטיבות העליונות באמצעות שימוש מערכי למידה ממוחשבים, שימוש בכלים ממוחשבים, שימוש בהדמיות- ערכות המסייעות בפיתוח התפיסה התלת ממדית, מאגרי מידע ותקשורת. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 1992:הקמת וועדת מחר.

הגדלת ההשקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתחומים אלה. לוועדה היו השפעות מרחיקות לכת על שינוי התפיסה החינוכית והמעשית בכל הנוגע להקצאת תקציבים להכשרה ולמחשוב מערכת החינוך. התכנית סיפקה מסגרת כספית, ארגונית ופדגוגית לשילוב המחשוב בבתי הספר. שלושה עקרונות נקבעו כיעדים לתהליך והם: השקעה בתשתיות, הצטיידות, והטמעה פדגוגית. על פי עקרונות אלו, הוצב יעד כמותי של ציוד בתי הספר על פי מפתח של מחשב אחד לכל עשרה תלמידים. פלד, ז ופלד, א (1999)

בשנת 1993:התפיסה הפדגוגית של תכנית המחשוב.

שימוש במחשב ככלי עזר לשליפת מידע ממקורות מגוונים כגון- תקליטורים. ולעיבוד בייצוגים שונים כמו- טקסט, גרף, תמונה וקול. שימוש זה שילב פעילויות של טיפול במידע, בניית מידע ותקשורת. שימוש במחשב ככלי לארגון וטיפול במידע אישי וקבוצתי באמצעות שימוש בכלים פתוחים. שימוש זה שילב למידה שיתופית בתהליכי בניית מידע וידע. מטרת תכנית המחשוב הייתה עיצוב סביבה לימודית חדשה, ליעל ולשפר תהליכי ההוראה למידה, קידום מעמד המורה. פלד, ז ופלד, א (1999)

בשנת 1994:הטמעת תכנית התקשוב- האינטרנט.

פריצתה המסחרית של רשת האינטרנט באמצע שנות ה-90. פותחו מערכת הנחיה, אשר הכשירה שני סוגי מנחים: מנחים לשילוב המחשב בהוראה. מנחים להוראת המחשב בתחומי הדעת. כמו כן פיתחו תקשורת מחשבים באמצעות האינטרנט שתאפשר לתלמידים, למורים ולמוסדות חינוך להתקשר לצורכי למידה. הדוגמא הראשונה למערכת מידע ממוחשבת ברשת האינטרנט היא מערכת "סנונית"- מערכת מידע ממוחשבת המיועדת למורים ותלמידים. לצורך הטמעת תכנית תוכננו סביבות לימוד חדשניות. פלד(1999)

בשנת 1996: וועדת הכלכלה

הקמתה של ועדת משנה מיוחדת לצורך תכנון והיערכות לעידן המידע. מטרת הוועדה התארגנות לקראת שנות האלפיים בתחום טכנולוגיות המידע. פלד, ז ופלד, א (1999)

בשנת 1997:וועדה לבחינת תכנית התקשוב בחינוך.

הוגש לראש הממשלה הדו"ח שהכיל המלצות להטמעת השימוש בטכנולוגיית התקשוב והמידע בכל תחומי המשק. בנוגע לתקשוב מערכת החינוך הועדה הניחה הנחת יסוד ש"טכנולוגיית התקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התקשורת, חילופי המידע, תרבות הפנאי, החינוך, הכלכלה, התעשייה והמסחר בארץ ובעולם". הועדה ייחסה להיערכות בתחום טכנולוגיות מידע בחינוך יכולת לשפר את ההון האנושי ולשמור על יכולת התחרות הכלכלית של ישראל. הועדה המליצה להשלים את ביצוע תכנית "מחר 98" כולל התקנת תשתיות ופרישת רשת לאומית. פלד, ז ופלד, א (1999)

בשנת 1998:תוכנית אושרה

התכנית אושרה ע"י הממשלה. בעקבות האישור חודש הסכם המימון המשותף בין מפעל הפיס, הרשויות ומשרד החינוך, ל-5 שנים נוספות. פלד, ז ופלד, א (1999)

בשנת 2000:הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך

הועדה בחנה את יישום התכניות הקודמות תוך מטרה לכוון את מערכת החינוך בישראל לקראת העידן הדיגיטלי. ועדה זו מונתה על ידי ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך והצביעה על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך ומחויבות חברתית. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים לתכנית התקשוב הלאומית  נספו יעדים כמו הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספרים. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 2003:תכנית לשימוש בטכנולוגיות בחינוך.

פורטו בה יוזמות תקשוב ויעדים שהושגו בהטמעה, פיתוח תשתיות, הדרכה, פיתוח מודלים של תקשוב ועוד. תכנית זו התמקדה בעיקר בהיבטים ארגוניים של הטמעת התקשוב. הועדה הציעה מערך של הדרכה, חלוקה לאשכולות בתי ספר, ומינוי ועדה לצורך מעקב אחר יישום ההמלצות. בתכנית זו היו מעט חידושים והיא התמקדה בבניית תהליכי הטמעה ליישום מטרות. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 2005:תכנית התקשוב

תפקיד התקשוב "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". תכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. והוסיפה למטרות הקודמות את הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת; הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה; התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים; מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים; שילוב דו- סטרי בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטאלי. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

בשנת 2010:תכנית הערכות של משרד החינוך

נושא הטמעת התקשוב הופיע כאחת ממטרות העל. לצורך מימוש יעדי התקשוב הוגשה בקשה לתקציב כולל של 5 מיליארד ₪. היעד שהוצג היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים, תוך אספקת תשתיות הדרכה והערכה של התהליך, חומרי למידה דיגיטליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)

לפי סקירה זו ניתן להסיק, כי הוקמו תכניות שונות, אשר שמו דגש על שילוב הטכנולוגיה בחינוך. בכל שלב הדרך שבה שילבו את הטכנולוגיה היה שונה במהותו מתכנית לתכנית. הרעיון המרכזי בכולם היה נושא הטמעת התקשוב בחינוך ולכך הושקעו משאבים רבים לאורך כל הדרך. מערכת החינוך בישראל עברה שינויים מהותיים בשילוב טכנולוגית התקשוב וממשיכה לצמוח הן בהכשרת מורים והן בחידושים טכנולוגים, אשר בהם היא מוכנה להשקיעה ולהכניסם לתוך בתי הספר.

 קישור לגישות בהטמעה בעזרת ציר הזמן שכתבתי בשיתוף חברתי לימור מור.

http://www.timetoast.com/timelines/%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%A2%D7%94

הערכת סביבת למידה מתוקשבת.

למידהמתוקשבת מהי? למידה אשר נתמכת במקורות מידע מרוחקים המקושרים אל הלומדים באמצעות תקשורת מחשבים.

סביבה לימודית מתוקשבת מהי? סביבה עתירה טכנולוגיה, המזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה וכן פותחת אפשרות ללמידה מרחוק- כגון הבית. לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים (משרד החינוך 2007).

בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" בהנחיית המרצה דר' אתי כוכבי התבקשנו לבחור סביבה לימודית מתוקשבת ולהעריך אותה בעזרת מחוון המתבסס על המקורות הבאים: Nachmias et al 1998; Anderson 2003; Buyukozkan et al, 2007. מחוון זה בעצם דרש מאתנו לבחון בצורה מעמיקה סביבה לימודית בעזרת הקריטריונים הבאים: ממד תיאורי, ממד פדגוגי, ממד תוכן, תקשורת, תיאור כללי של האתר והפעילויות שבו, הערכה כללית שלכם באיזו מידה האתר מומלץ ללמידה?  המחוון בעצם בא לבדוק יחידת לימוד מתוקשבת הן מבינת תקשוב וטכנולוגיה והן מבחינה פדגוגית.

תחילה בחרתי יחד עם חברתי לימור מור את סביבת הלימוד המתוקשבת "הסוד של מיה" - האתר הסוד של מיה מיועד לילדים בגלאי 3-7 שנמצאים בדרך לרכישת השפה העברית, האנגלית ופעולות ראשוניות בחשבון. האתר מסייע בפיתוח ניצני אוריינות- טרום קריאה וכתיבה, בפיתוח שפה וידע על העולם, בפיתוח ניצני חשיבה מתמטית ומושגים בסיסיים בחשבון. מדור של אי האותיות- ישנן משחקי אותיות שמטרתן להכין את הילדים לקריאה ולכתיבה, מדור של משחקי חשבון שמטרתו לעסוק בנושאים הקשורים בהיבט כמותי של מספרים . מדור שנקרא "לונה פארק" ובו אוסף מרהיב של פעילויות ושעשועונים שאת אופן הפעלתם הילדים מגלים בעצמם. מדור של אנגלית- ההפעלה במרחב בצורה משחקית, תוך שימוש בשירים ובפעילויות מהנות ומשעשעות. מדור סיפורי התנ"ך- המטרה היא לחבר את הילדים את התנ"ך. מדור מוסיקה- משחקים שבהם הילדים יוצרים צלילים ומנגינות. כמו כן, יש באתר מרכז יצירה המאפשר לכל ילד ליצור יצירה הכוללת טקסט, אפילו אם אינו יודע לכתוב. האתר מאפשר לכל ילד לשמור את היצירות שלו ולשלוח אותן בדאר אלקטרוני, באמצעות ממשק מתאים לילדים, לקרובי משפחה וחברים. האתר מזמן את הילדים הצעירים לחוות חוויות הצלחה. להורים ישנה שליטה ואחריות על הנעשה באתר, כלומר בזמן שהילדים גולשים באתר ההורים יכולים לדעת כמה פעמים נכנסו לאתר הילדים, כמה זמן שחקו ומתי יצאו מהאתר. כמו כן ההורים יכולים להיות רגועים היות ובאתר אין כלל פרסומות ואפשרויות ללחוץ על דברים מחוץ לאתר. "הסוד של מיה" היא סביבת למידה שאינו משתמש בכלי web2 ולכן אין אפשרות למורה להכניס תכנים אישיים שלו.

 במהלך תהליך זה הבנתי, כי הוראה בסביבת למידה מתוקשבת מושתת על עקרונות פדגוגיים של למידה איכותית ויעילה, כגון- הקניית מיומנויות חיוניות במציאות העכשווית והעתידית, פיתוח של יכולת חשיבה מסדר גבוהה, פיתוח לומד עצמאי וגמישות מחשבתית המאפשרת הסתגלות  מהירה בסביבה משתנה.

 

 

טכנולוגיות המידע והתקשורת יכולות לסייע בהקניית ידע ובשיפור תהלכי הוראה, מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד בהנחיית המורה. יכולתו של המחשב להציג לתלמיד מידע בצורה בהירה, מעניינת ומושכת, יכולתו לזמן לתלמיד יחידות הוראה מותאמות לקצב התקדמותו בכל עת ובכל מקום, יכולתו לבקר את תהליכי הלמידה ולאפשר לתלמיד לבדוק את עצמו בכל שלב, כל אלה מעניקות למערכת החינוך הזדמנות לפתח בתלמיד את המוכנות העצמית והעצמאות בלמידה. הנגישות לכמויות עצומות של מידע, שמספקים כלי התקשורת מאפשרת לטפח לומדים אוטונומיים המסוגלים לנצל את המידע לצורכיהם.

חשוב לדעת כמחנכים, כי ההפיכה הטכנולוגית אשר מתרחשת סביבנו מחייבת אותנו לנסות ללכת על-פי הכללים שהיא מתווה ולא לנסות להילחם בה. כמו כן המחשב אינו מחליף את האמצעי הלמידה המוכרים (המחנכים), אלא מצטרף אליהם.

 

 

חינוך ישן וחדש על-פי המודל של יורם הרפז.

זהו נושא שנחשפתי אליו בקורס " קוריקולום עם דר' מסרי חרזאללה אסמהאן. תחילה חקרתי את הנושא דרך סרטון של ד"ר יורם הרפז "חמש הנחות יסוד לחינוך במאה ה-21". שפורסם ב- 21/6/2012.

לפי ד"ר יורםהרפז אנו נמצאים בין פדגוגיה ישנה לפדגוגיה חדשה. הדגש המרכזי שלו היא: "הטכנולוגיה הדיגיטאלית לא תעשה עבורנו את העבודה החינוכית, אלא זהו תפקידו של המורה."

5 הנחות יסוד של הפדגוגיה בעולם הישן לפי דר' יורם הרפז: משתקפת בפרקטיקה של המורה, כאשר המורה עומד מול כיתה:

·       ללמוד זה להקשיב- המורה חושב שלמידה שווה להקשבה. אם התלמיד יקשיב הוא יצליח ללמוד.

·       ללמוד זה להגיד- רוב הזמן המורה מדבר. מעביר את הלמידה דרך דיון.

·       ידע הוא חפץ- דבר שעובר מדבר לאחר. זאת אנו מעבירים באמצעות הגדה.

·       בית-הספר מבוסס על תודעה הוא מיכל- המטרה שלנו כמורים היא למלא את הקופסא של התלמיד בחפצים, בידע.

·       תכלית הלמידה בהוראה היא תלמיד שיודע- למלא את המוח בידע.

   

הפילוסופיה הבית ספרית : מורים חושבים שהעולם עשוי מעובדות. המורה חותך חתיכות ידע מהמקצועות השונים. לכל חתיכת ידע קוראים מערך שיעור, את החתיכה הזו צריך להתאים אל התודעה של התלמידים. לכן המורה עושה פעולות מוטיבציה כגון-פיתוי.

את החומר החדש אנו צריכים שהתלמיד יישם אותו על החומר שלמד לפני שבוע. לכן נעשות פעולות הדבקה שונות, כגון דיון בכיתה, שעורי בית או בחינות. אחרי שילד הדביק חומר ישן לחומר חדש. השאלה שנשאלת היא בעצם " מה רע בתמונה זו – בשרשרת העתקה? התשובה לכך היא: למידה איננה הקשבה. תלמידים לומדים מעט מאוד באמצעות הקשבה. הם לומדים דברים פשוטים. רעיונות מורכבים אי אפשר ללמוד באמצעות הקשבה. כדי ללמוד רעיונות מורכבים אנחנו זקוקים להרבה יותר מהקשבה. למידה טובה היא מעורבות בתהליך והבנה בתוצר. תלמידים לומדים היטב, כאשר הם מעורבים בתהליך. רק בדרך זו ניתן להפיק למידה טובה שהיא בעצם התוצר. לא מספיק שהתלמיד מעורב, אלא אנו רוצים שהתלמיד יהיה מעורב במשימה. הבנה בתוצר היא- מעורבות במשימה.

 לכך שני הסברים: מעורבות אגו- התלמיד חושב על עצמו בתהליך הלמידה. מעורבות משימה- מעורבות שבה האגו נעלם.

הבנה- מה שמובן לעולם לא נשכח. המורה צריך ליצור לתלמיד רשת מושגים צפופה סביב רעיון מסוים, לגרום לתלמיד לבטא את הידע שרכש במילים משלו, להציג ידע חדש בסדר חשיבה גבוהה כפי שמוצגות בטקסונומיה של בלום. 

בבתי ספר של העתיד אנו צריכים ליצור סביבות שיש בהם למידה טובה. ילדים שיהיו מעורבים בתהליך הלמידה. שהילדים יבינו רעיון שיש בו ערך. כדי ליצור סביבה מסוג זה על בית הספר והמורים להוביל: הנעה- בעזרת מוטיבציה. את המוטיבציה מייצרים באמצעות ערעור. לפי פיאז'ה- אנשים הם יצורים עצלנים. כאשר משהו מערער את הלומד זה מעורר בו רצון ללמידה. התאמה- למידה זהו דבר שמאוד קשה לתכננן אותו. הלמידה חייבת לעבור תהליך של פרסונליזציה להפריט את הכיתה. אי אפשר ללמוד באותה דרך באותו מקום ובאותו זמן את אותו התוכן לאותם 30 תלמידים. ישנה שונות בין התלמידים, אין אינטליגנציה אחת לכולם.

כדי להכניס את הלמידה לשינו אנו זקוקים לפדגוגיה חדשה: 5 הנחות יסוד :

·       ללמוד זה להיות מעורב ולהבין.

·       ללמוד זה ליצור תנאים ללמידה טובה.

·       ידע הוא לא חפץ.

·       התודעה היא פעילות פרשנית.

·       תלמיד טוב הוא מי שיודע להתייחס לידע באופן חיובי, בקורתי ויצירתי.

  

מטרת החינוך צריכה להיות היום לא תלמיד  שיודע, אלא תלמיד שיודע להתייחס לידע . אנו צריכים לגרום לתלמידים להיות סקרנים, ביקורתיים ובעיקר תלמידים שיהיו מסוגלים להיות יצירתיים. כמורה לחינוך מיוחד הדרך שלי לעודד למידה משמעותית בדרך התנסויות בדברים חדשים וכן לעורר בקרב התלמידים סקרנות ויצירתיות. תלמידי מרבים לעבוד בדרך של התנסות, אשר יוצרת להם הבנה ויישום של החומר הנלמד. חשוב להמשיך וללמד בדרך אחרת המשלבת את הטכנולוגיה של המאה ה-21 המעוררת עניין, מוטיבציה וסקרנות בקרב התלמידים, אשר תוביל לסביבה אמתית שבה תלמידים לומדים, מעורבים ומבינים.