זהו נושא שנחשפתי
אליו בקורס " קוריקולום עם דר' מסרי חרזאללה אסמהאן. תחילה חקרתי את הנושא
דרך סרטון של ד"ר יורם הרפז "חמש הנחות יסוד לחינוך במאה ה-21".
שפורסם ב- 21/6/2012.
לפי ד"ר יורםהרפז אנו נמצאים בין פדגוגיה ישנה לפדגוגיה חדשה. הדגש המרכזי שלו היא:
"הטכנולוגיה הדיגיטאלית לא תעשה עבורנו את העבודה החינוכית, אלא זהו תפקידו
של המורה."
5 הנחות יסוד של
הפדגוגיה בעולם הישן לפי דר' יורם הרפז: משתקפת בפרקטיקה של המורה, כאשר המורה
עומד מול כיתה:
·
ללמוד זה להקשיב- המורה חושב שלמידה שווה להקשבה. אם התלמיד יקשיב הוא
יצליח ללמוד.
·
ללמוד זה להגיד- רוב הזמן המורה מדבר. מעביר את הלמידה דרך דיון.
·
ידע הוא חפץ- דבר שעובר מדבר לאחר. זאת אנו מעבירים באמצעות הגדה.
·
בית-הספר מבוסס על תודעה הוא מיכל- המטרה שלנו כמורים היא למלא את
הקופסא של התלמיד בחפצים, בידע.
·
תכלית הלמידה בהוראה היא תלמיד שיודע- למלא את המוח בידע.
הפילוסופיה הבית
ספרית : מורים חושבים שהעולם עשוי מעובדות. המורה חותך חתיכות ידע מהמקצועות
השונים. לכל חתיכת ידע קוראים מערך שיעור, את החתיכה הזו צריך להתאים אל התודעה של
התלמידים. לכן המורה עושה פעולות מוטיבציה כגון-פיתוי.
את החומר החדש אנו צריכים
שהתלמיד יישם אותו על החומר שלמד לפני שבוע. לכן נעשות פעולות הדבקה שונות, כגון
דיון בכיתה, שעורי בית או בחינות. אחרי שילד הדביק חומר ישן לחומר חדש. השאלה
שנשאלת היא בעצם " מה רע בתמונה זו – בשרשרת העתקה? התשובה לכך היא: למידה
איננה הקשבה. תלמידים לומדים מעט מאוד באמצעות הקשבה. הם לומדים דברים פשוטים.
רעיונות מורכבים אי אפשר ללמוד באמצעות הקשבה. כדי ללמוד רעיונות מורכבים אנחנו
זקוקים להרבה יותר מהקשבה. למידה טובה היא מעורבות בתהליך והבנה בתוצר. תלמידים
לומדים היטב, כאשר הם מעורבים בתהליך. רק בדרך זו ניתן להפיק למידה טובה שהיא בעצם
התוצר. לא מספיק שהתלמיד מעורב, אלא אנו רוצים שהתלמיד יהיה מעורב במשימה. הבנה
בתוצר היא- מעורבות במשימה.
לכך שני הסברים: מעורבות אגו- התלמיד חושב על עצמו בתהליך הלמידה. מעורבות משימה- מעורבות
שבה האגו נעלם.
הבנה- מה שמובן לעולם לא נשכח. המורה צריך ליצור לתלמיד רשת מושגים צפופה
סביב רעיון מסוים, לגרום לתלמיד לבטא את הידע שרכש במילים משלו, להציג ידע חדש
בסדר חשיבה גבוהה כפי שמוצגות בטקסונומיה של בלום.
בבתי ספר של העתיד אנו
צריכים ליצור סביבות שיש בהם למידה טובה. ילדים שיהיו מעורבים בתהליך הלמידה.
שהילדים יבינו רעיון שיש בו ערך. כדי ליצור סביבה מסוג זה על בית הספר והמורים
להוביל: הנעה- בעזרת מוטיבציה. את המוטיבציה מייצרים באמצעות ערעור. לפי
פיאז'ה- אנשים הם יצורים עצלנים. כאשר משהו מערער את הלומד זה מעורר בו רצון
ללמידה. התאמה- למידה זהו דבר שמאוד קשה לתכננן אותו. הלמידה חייבת לעבור
תהליך של פרסונליזציה להפריט את הכיתה. אי אפשר ללמוד באותה דרך באותו מקום ובאותו
זמן את אותו התוכן לאותם 30 תלמידים. ישנה שונות בין התלמידים, אין אינטליגנציה
אחת לכולם.
כדי להכניס את הלמידה
לשינו אנו זקוקים לפדגוגיה חדשה: 5 הנחות יסוד :
·
ללמוד זה להיות מעורב ולהבין.
·
ללמוד זה ליצור תנאים ללמידה טובה.
·
ידע הוא לא חפץ.
·
התודעה היא פעילות פרשנית.
·
תלמיד טוב הוא מי שיודע להתייחס לידע באופן חיובי, בקורתי ויצירתי.
מטרת החינוך צריכה
להיות היום לא תלמיד שיודע, אלא תלמיד
שיודע להתייחס לידע . אנו צריכים לגרום לתלמידים להיות סקרנים, ביקורתיים ובעיקר
תלמידים שיהיו מסוגלים להיות יצירתיים. כמורה לחינוך מיוחד הדרך שלי לעודד למידה
משמעותית בדרך התנסויות בדברים חדשים וכן לעורר בקרב התלמידים סקרנות ויצירתיות.
תלמידי מרבים לעבוד בדרך של התנסות, אשר יוצרת להם הבנה ויישום של החומר הנלמד.
חשוב להמשיך וללמד בדרך אחרת המשלבת את הטכנולוגיה של המאה ה-21 המעוררת עניין, מוטיבציה
וסקרנות בקרב התלמידים, אשר תוביל לסביבה אמתית שבה תלמידים לומדים, מעורבים
ומבינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה