בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחיית המרצה דר' חגית מישר-טל דנו על מדיניות
תקשוב החינוך של ישראל. מדניות זו שמה דגש על תכניות תקשוב שיושמו בעבר לתכניות
תקשוב עכשוויות ואף עתידיות. כבר בשנות ה-60 החלה ישראל לנסות ולשלב את הטכנולוגיה
בחינוך. משנת 1982 פורסמו מספר תכניות טכנולוגיות, אשר מטרתן לשלבן בחינוך. במהלך
השנים הוצאו לפועל מספר תכניות מהיבטים שונים. ברשומה זו אשים דגש על גישות בהטמעה דרך
המאמרים שסקרו את תכניות התקשוב בישראל – צביה אלגלי, יורם קלמן (2011) וזמרה פלד,אלעד פלד (1999)
סקירת התוכניות שפורסמו והדגשים: לפי גישות בהטמעה.
בשנת 1977:הקמת
מט"ח.
מט"ח- הפעלת מערכות לתרגול בהוראת
המתמטיקה ולשון בנתיבות שבנגב. מערכת תוא"ם- בנויה מלימוד הדרגתי מהקל לקשה.
כל תלמיד מתרגל על-פי רמתו האישית. המערכת יכולה לאבחן את רמתו של הילד וכך מאפשרת
למורה להתאים לכל תלמיד חומר אישי לפי רמתו. המערכת בעצם היא מערכת אובייקטיבית,
אשר מאבחנת כל ילד בדיוק לפי רמתו, מבלי שהמורה יוכל להשפיע על תוצאותיו. פלד, ז
ופלד, א (1999).
בשנת
1982:תכנית פעולה בתחום המחשבים.
מונתה וועדה במשרד החינוך המחליטה על שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות,
והמליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב. כגון: הכשרת
מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי
בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי במחקר
והערכה. במסגרת זו פותחו תכניות שונות בחינוך היסודי והעל יסודי כגון: הכרת תכונות המחשב והאפשרויות שהוא מזמן, הכרת שפת תכנות, חשיבה
אלגוריתמית ומשמעויות תרבותיות. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)
בשנת 1983:פעולות הכנה.
בוצעו ארבע פעולות:1. הוקמה מחלקה לתוכנית הלימוד ממוחשבות
(תל"מ) שתפקידה פיתוח לומדות.2. הוקם צוות למתן הנחיה וייעוץ למנהלי בית ספר
ולמורים בשאלות הקשורות ביישומי מחשב. 3.הוקמה וועדה לאישור תכניות ההצטיידות של
בתי הספר.4.שולבו לימודי הכרת המחשב בתוכנית הלימודים במוסדות להכשרת עובדי הוראה.
אלגלי, צ וקלמן, י (2011)
בשנת 1984:ועדת ההיגוי
לתקשוב.
"תכנית לאומית לפיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים". היא שמה דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת
החינוך להוראה בעזרת מחשבים. תחומים נוספים שהוועדה ציינה
קשורים לקידום מעמדו של המורה, שיפור התקשורת בין מורים, עידוד הפעילות היצירתית של
מורים. המרכז לטכנולוגיה חינוכית מט"ח פיתח
מערכות ממוחשבות של תרגול ואבחון, שטופלו בעיקר במיומנויות הבסיס. הוקם פרויקט
נוסף בשם מחי"ש , אשר ביקש לפתח באמצעות המחשב סביבה לימודית אחרת וחולל
שינויים מהותיים בכל המערכות הפועלות בבתי הספר. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)
בשנת 1985:פרויקט מחי"ש
הפרויקט החל להתבצע כאשר להפעלת המחשבים בבתי הספר שלוש מטרות: לחולל
בבתי הספר "תרבות מחשב". לחולל שינויים וחידושים בלמידה ובהוראה תוך
שימוש בסביבות ממוחשבות כמנוף לשינויים אלה. תכנית שילוב המחשב בלימודים מומשה
תחילה ניתנה עדיפות לחטיבות הביניים. לפי התכנית נקבע שקיומו של מערך הדרכה והנחיה
הוא תנאי הכרחי להצלחה בהקניית מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות ובהפעלה מושכלת של
תוכנות לימודיות במערך הלימודים הסדיר. פלד, ז ופלד, א (1999)
בשנת 1986:תקשורת ומחשבים
במערכת החינוך.
תכנית זו הגדירה את המחשב ככלי עזר
בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני
עצמו. הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה, מציינת סיכונים ומגבלות
של הטכנולוגיות: "המחשב אינו עתיד לפתור את הבעיות
המעיקות על מערכת החינוך ועל בית הספר היום; הוא לא יוכל להביא פתרון לבעיות האינטגרציה
והאי- שוויון בין תלמידים ובין בתי-ספר; והוא לא יפתור בעיות הנובעות ממורים לא מתאימים
וממחסור במורים טובים ומקצועיים. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)
בשנת 1990:הכנסת המחשב
לתוכנית הלימודים.
הוקמה וועדה לחינוך מדעי וטכנולוגיה שתפקידה
של הועדה היה לבחון את מצב מערכת החינוך בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה. נקבע, כי יש לשלב את המחשב בתהליך הלמידה באמצעות מערכי תקשורת,
בסיסי נתונים, מאגרי מידע ותוכנות מסוגים שונים. התחיל תהליך של מעבר הלמידה בכל
המקצועות בחטיבות הביניים דרך מחשוב. הוגבר השימוש במחשבים בתהליכי למידה בחטיבות העליונות באמצעות שימוש
מערכי למידה ממוחשבים, שימוש בכלים ממוחשבים, שימוש בהדמיות- ערכות המסייעות
בפיתוח התפיסה התלת ממדית, מאגרי מידע ותקשורת. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)
בשנת 1992:הקמת וועדת מחר.
הגדלת ההשקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים
בתחומים אלה. לוועדה
היו השפעות מרחיקות לכת על שינוי התפיסה החינוכית והמעשית
בכל הנוגע להקצאת תקציבים להכשרה ולמחשוב מערכת החינוך. התכנית סיפקה
מסגרת כספית, ארגונית ופדגוגית לשילוב המחשוב בבתי הספר. שלושה עקרונות נקבעו
כיעדים לתהליך והם: השקעה בתשתיות, הצטיידות, והטמעה
פדגוגית. על פי עקרונות אלו, הוצב יעד כמותי של ציוד בתי הספר על פי מפתח של מחשב אחד
לכל עשרה תלמידים. פלד, ז ופלד, א
(1999)
בשנת 1993:התפיסה הפדגוגית של
תכנית המחשוב.
שימוש במחשב ככלי עזר לשליפת מידע ממקורות מגוונים כגון- תקליטורים.
ולעיבוד בייצוגים שונים כמו- טקסט, גרף, תמונה וקול. שימוש זה שילב פעילויות של
טיפול במידע, בניית מידע ותקשורת. שימוש במחשב ככלי לארגון וטיפול במידע אישי
וקבוצתי באמצעות שימוש בכלים פתוחים. שימוש זה שילב למידה שיתופית בתהליכי בניית
מידע וידע. מטרת תכנית המחשוב הייתה עיצוב סביבה לימודית חדשה, ליעל ולשפר תהליכי
ההוראה למידה, קידום מעמד המורה. פלד, ז ופלד, א (1999)
בשנת 1994:הטמעת תכנית
התקשוב- האינטרנט.
פריצתה המסחרית של רשת האינטרנט באמצע שנות
ה-90. פותחו מערכת הנחיה, אשר הכשירה שני סוגי מנחים: מנחים לשילוב המחשב בהוראה. מנחים
להוראת המחשב בתחומי הדעת. כמו כן פיתחו תקשורת מחשבים באמצעות האינטרנט שתאפשר
לתלמידים, למורים ולמוסדות חינוך להתקשר לצורכי למידה. הדוגמא הראשונה למערכת מידע
ממוחשבת ברשת האינטרנט היא מערכת "סנונית"- מערכת מידע ממוחשבת המיועדת
למורים ותלמידים. לצורך הטמעת תכנית תוכננו סביבות לימוד
חדשניות. פלד(1999)
בשנת
1996: וועדת הכלכלה
הקמתה של ועדת משנה מיוחדת לצורך תכנון והיערכות
לעידן המידע. מטרת הוועדה התארגנות לקראת שנות האלפיים בתחום טכנולוגיות
המידע. פלד, ז ופלד, א (1999)
בשנת 1997:וועדה לבחינת תכנית
התקשוב בחינוך.
הוגש לראש הממשלה הדו"ח שהכיל המלצות
להטמעת השימוש בטכנולוגיית התקשוב והמידע בכל תחומי המשק.
בנוגע לתקשוב מערכת החינוך הועדה הניחה הנחת
יסוד ש"טכנולוגיית התקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התקשורת, חילופי המידע,
תרבות הפנאי, החינוך, הכלכלה, התעשייה והמסחר בארץ ובעולם". הועדה ייחסה להיערכות בתחום
טכנולוגיות מידע בחינוך יכולת לשפר את ההון האנושי ולשמור על יכולת התחרות הכלכלית של ישראל.
הועדה המליצה להשלים את ביצוע תכנית "מחר 98" כולל התקנת תשתיות ופרישת רשת לאומית.
פלד, ז ופלד, א (1999)
בשנת
1998:תוכנית אושרה
התכנית אושרה ע"י הממשלה. בעקבות האישור
חודש הסכם המימון המשותף בין מפעל הפיס, הרשויות ומשרד החינוך, ל-5 שנים נוספות. פלד, ז ופלד, א (1999)
בשנת 2000:הוועדה להגדרת מדיניות
התקשוב במערכת החינוך
הועדה בחנה את יישום התכניות הקודמות תוך
מטרה לכוון את מערכת החינוך בישראל לקראת העידן הדיגיטלי. ועדה
זו מונתה על ידי ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך
והצביעה על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך ומחויבות
חברתית. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים לתכנית התקשוב הלאומית
נספו יעדים כמו הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים
בית ספרים. אלגלי, צ וקלמן, י
(2011)
בשנת 2003:תכנית לשימוש
בטכנולוגיות בחינוך.
פורטו בה יוזמות תקשוב ויעדים שהושגו בהטמעה,
פיתוח תשתיות, הדרכה, פיתוח מודלים של תקשוב ועוד. תכנית זו התמקדה
בעיקר בהיבטים ארגוניים של הטמעת התקשוב. הועדה הציעה מערך של הדרכה,
חלוקה לאשכולות בתי ספר, ומינוי ועדה לצורך מעקב
אחר יישום ההמלצות. בתכנית זו היו מעט חידושים והיא התמקדה בבניית תהליכי הטמעה ליישום
מטרות. אלגלי, צ וקלמן, י
(2011)
בשנת
2005:תכנית התקשוב
תפקיד התקשוב "שינוי מרכז הכובד מן
המורה המלמד אל התלמיד הלומד". תכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית.
והוסיפה למטרות הקודמות את הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי סביבת ההוראה
לסביבה מתוקשבת; הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה;
התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים; מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים; שילוב
דו- סטרי בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטאלי. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)
בשנת
2010:תכנית הערכות של משרד החינוך
נושא הטמעת התקשוב הופיע כאחת ממטרות העל.
לצורך מימוש יעדי התקשוב הוגשה בקשה לתקציב כולל של 5 מיליארד ₪. היעד שהוצג היה תקשוב
מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים, תוך אספקת תשתיות הדרכה והערכה של התהליך, חומרי
למידה דיגיטליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים. אלגלי, צ וקלמן, י (2011)
לפי סקירה זו ניתן להסיק, כי הוקמו תכניות
שונות, אשר שמו דגש על שילוב הטכנולוגיה בחינוך. בכל שלב הדרך שבה שילבו את
הטכנולוגיה היה שונה במהותו מתכנית לתכנית. הרעיון המרכזי בכולם היה נושא הטמעת
התקשוב בחינוך ולכך הושקעו משאבים רבים לאורך כל הדרך. מערכת החינוך בישראל עברה
שינויים מהותיים בשילוב טכנולוגית התקשוב וממשיכה לצמוח הן בהכשרת מורים והן
בחידושים טכנולוגים, אשר בהם היא מוכנה להשקיעה ולהכניסם לתוך בתי הספר.
קישור לגישות בהטמעה בעזרת ציר הזמן שכתבתי בשיתוף חברתי לימור מור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה